top of page

ALBRES AND MORANDI NEVER FINISHED

02/03/2021

אומנות או נמות – טור רביעי

כאדם שאוהב מאד ללמוד ככלל ואמנות בפרט, יצא לי להתגלגל אצל מספר לא קטן של מורים לאמנות. הפתיע אותי שכמעט תמיד בשיעורים היה עולה שמו של ג'ורג'ו מורנדי. אני זוכרת את הבלבול שחשתי כל פעם ששמו היה מוזכר. לא הצלחתי להבין מה בין כל גדולי הציירים שבהם עסקנו, אמנות מהרנסאנס והבארוק, שמות גדולים כמו דה וינצ'י, רמברנדט וורמיר, לצייר איטלקי מהמאה העשרים שעסוק בכדים וקופסאות המצוירים בקווים פשוטים וצבעים פסטליים.

לקח לי הרבה זמן להרגיש את החיבור הזה, והיום כשהוא שם אני במקום שהוא תורם לי המון. היה תענוג לגלות ש"ממש מעבר לפינה" בגלריה זווירנר בצ'לסי יש עכשיו תערוכה (מרשימה בהיקפה) העוסקת במורנדי ובג'וזף אלברס. ועל מה ולמה האושר? אם הייתי צריכה להקביל את הציורים של מורנדי לתחום אמנותי אחר הייתי משווה אותם לשירה. מכירים את ההרגשה שאתם נקלעים למצב שקשה לכם להסביר במילים ופתאום אתם שומעים איזה שיר ומרגישים שהוא כמו נכתב על הרגשות שלכם?

יש אנשים שנולדו עם הכשרון לתאר במילים ולמורנדי יש כשרון לשיר חפצים.

אבל רגע, צעד אחורה, מי זה בכלל?
ג'ורג'ו מורנדי נולד ב 1890 בבולוניה שבאיטליה,

למד אמנות באקדמיה בבולוניה. בזמן שחבריו לספסל הלימודים עסקו בהעתקים

של עבודות מהרנסאנס הוא העדיף להתעסק בתחריטים.

​​

morandi01.jpg
morandi 02.jpg
morandi 03.jpg
morandi 04.png
morandi 05.png
morandi 06.png

הרבה בריאות, שמחה וטוב.
נעמי
David Zwirner
537 West 20th Street New York
התערוכה תוצג עד השלישי לאפריל. מומלץ לקבוע תור באתר האינטרנט של הגלריה לפני ההגעה
https://www.davidzwirner.com


התחריט, על רגל אחת – הוא טכניקת הדפס בה חורטים את קווי הציור על גבי לוח מתכת, מורחים צבע/ דיו החודר לחריצים שנחרטו ובאמצעות מכבש הקווים מועתקים על הנייר ויוצרים הדפסים.
 

במהלך חייו התגלגל מורנדי בין כמה סגנונות , והשתייך באופן חלקי לכמה אסכולות אמנותיות כמו האמנות

המטאפיזית. למה באופן חלקי? מספרים שמורנדי לא היה ממש טיפוס חברתי.

נמנע ממפגשים, מיעט לצאת מביתו והעביר את רב חייו בבית המשפחה יחד

עם שלושת אחיותיו (שגם ניהלו את ענייניו). למרות שכבר במהלך  חייו הוא זכה

להערכה ולפרסים רבים, והציג במקומות הנחשבים בעולם בין השאר ברומא

ובביאנלה בונציה, הוא חי ועבד בבית המשפחה בחדר נזירי , עמוס בואזות

ומיכלים שונים שהיוו את המודלים לרב יצירותיו.

 

 




למה אני מלאה אתכם בכל הפרטים האלה? כי אני רואה קשר הדוק בין סגנון

החיים של מורנדי לעבודות שלו. בתערוכה מוצגים מספר תחריטים, כמה

עבודות שמן, ורישום אחד או שניים. כל אחד מהם עשוי בקפידה, מספר חפצים

בבימוי מלא עומדים בסדר מופתי ויוצרים כמו איים קטנים של שקט. יש ציטוט

מפורסם של מורנדי " Nothing Is More Abstract Than Reality"

בתרגום חופשי – אין דבר יותר מופשט מהמציאות. ואכן, עיקר העיסוק

בעבודות של מורנדי הוא בהפשטה, או בלעז – אבסרקטצייה. בהפשטה

(שוב על רגל אחת) האמן מתעלם במודע משלל הפרטים החזותיים

האובייקטיביים המתקיימים באובייקט המצויר, ועוסק ברעיון חזותי

וסובייקטיבי לו הוא חפץ לתת ביטוי.

 

 

 



כשמסתובבים בתערוכה כדאי לשים לב לתאריך היצירה. בשנות היצירה המוקדמות שלו העבודות יותר ריאליסטיות. קווי המתאר של החפצים מדויקים והחלטיים יותר . ההפשטה אליה התייחסתי קודם מינורית יחסית. ככל שהוא מתבגר, מספר האובייקטים בכל יצירה פוחת. הצבעים פחות קונטרסטיים, העבודות שקטות, עדינות ומופשטות יותר. בל נשכח שמורנדי אשר נולד כאמור ב 1890 ונפטר ב1964, חווה על בשרו שתי מלחמות עולם. עם התחזקות הפאשיזם באיטליה מורנדי הואשם ואף נעצר על היותו אנטי פאשיסט. כשרואים עבודות מהשנים האלו אי אפשר שלא להתייחס ולהרגיש את הקשר גם לזה.


התחברתי כל כך לעבודות של מורנדי שהזנחתי את ההתייחסות לאמן השני המוצג יחד איתו – ג'וזף אלברס.  אלברס הוא אמן מינימליסט שחוקר השפעה ומערכות יחסים בין צבעים בצורות גאומריות פשוטות. בכנות, פחות הסגנון שלי אבל השילוב שלהם יחד עם העבודות של המורנדי היה הגיוני והרמוני.

 




ואסיים בהכרת הטוב. יחד עם כל הדרעק שהקורונה מביאה לנו, להגיע לכזאת רמת אינטימיות, שקט, התבוננות והשראה זה תוצר לוואי של המצב הנוכחי שבמקרה הזה לא עושה רע בכלל. יצאתי בהרגשה שהלב שלי התרחב בשתי מידות לפחות. וזה האיבר היחיד שלא אכפת לי שיתרחב כמה שבא לו.
אסיים בתוספת המלצה קטנה, מורנדי נחשב כמבשר הסגנון המינימיליסטי באמנות.

אם תקפצו מהגלריה שנמצאת ברחוב 20 לללוקיישן הנוסף של גלריה זווירנר

ברחוב 19 תראו המשך ישיר של הסגנון המינימיליסטי במלוא עוזו, בתערוכה המציגה

את Flavin, Judd, McCracken, Sandback. לחובבי הז'אנר.

 

bottom of page